מכתב היסטורי מכונן על ענייני קנאות מאת רבי זלמן שפיצר, עם שמועות מחמיו מרן ה'חתם סופר'
מכתב ארוך בן 4 עמודים גדולים, בכתב־יד וחתימת חתנו של מרן ה'חתם סופר' – הגאון רבי זלמן שפיצר אב"ד קהילת היראים בוינה
נשלח אל רבו המהר"ם שיק, מלא וגדוש כולו בדברי השקפה על סוגיות כבדות משקל בדרכי הנהגת הציבור, חלקן אקטואליות גם לימינו
מכתב יחיד במינו ובעל חשיבות היסטורית מיוחדת!
באותה השנה (תרל"א) עבר חוק המתיר ליראים להתפצל מהחופשיים ולהקים קהילות נפרדות, ובעקבות כך פנה המהר"ם שיק אל תלמידו המובהק רבי זלמן שיעזוב את קהילתו בווינה [ויקים קהילה נפרדת], אך רבי זלמן סבר כי בקהילתו פירוד שכזה עשוי להזיק יותר משיועיל, כי יש חשש שיהודים טובים פשוטים לא יצטרפו לקהילת היראים החדשה אלא ישארו בקהילה הישנה שתנוהל רק בידי המתקנים.
במכתב שלפנינו אותו השיב אל רבו המובהק המהר"ם שיק, מרחיב רבי זלמן על כל העניין, מתוך התבטלות לרבו מחד ועמידה על דעתו ההלכתית מאידך: אופני המאבק הרצויים, דרכי הקנאים המבזים אותו, מתי הוא מוכרח ע"פ התורה שלא לשמוע לרבו וסוגיות נוספות.
בתוך המכתב מזכיר רבי זלמן כמה פעמים חידושים ושמועות מ"רבינו הקדוש מו"ח [-מורי חמי] זצ"ל" – הוא רבינו ה'חתם סופר', וביניהן אמרתו המפורסמת: "החסיד מימין מחלל, והאפיקורוס משמאל זורק ומולל, והפרוש בתווך עומד וחולל" (וכפי שפירש רבי שמעון סופר בן החת"ס: עדיף לת"ח לשתוק כאשר הוא סבור אחרת מהקנאי, ע"מ שהאפיקורוס לא יאמר כי אפילו ביניהם חלוקים הצדיקים)
בסוף המכתב כותב כי יעשה ככל שיאמרו לו רבותיו המהר"ם שיק וגיסו בעל 'כתב סופר', ובאם יורו לו בכל אופן לעזוב – יילך מהמדינה לגמרי, "כי כל מחשבותי לילך לאה"ק [-ארץ ישראל]"!
הגאון רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר (תקפ"ו-תרנ"ד) – תלמיד הגאונים מהר"ם שיק, בעל 'כתב סופר', ומהר"ם א"ש. חתן ה'חתם סופר'. משנת תרי"ב רב ודיין ואח"כ אב"ד קהל עדת ישראל בוינה. מחיבוריו נדפס תקון שלמה – שמלת בנימין הכולל דרשות וחידושי סוגיות.
המהר"ם שיק התבטא עליו כי חריפותו היא כרבי יהונתן אייבשיץ, ודרך האמת שלו בלימוד כמהר"ם בנעט (הקדמת חתנו לתיקון שלמה).
ראה בענין זה מכתב המהר"ם שיק אל רבי זלמן: אגרות מהר"ם שיק ח"א, אגרת מ"א.
וויען תרל"א [1871]. [4] עמודים גדולים: 21X34 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים וחסרונות טקסט קטנים. כתמים והדבקות.
בעמ' האחרון חתימת רבי מנחם מנדל עקשטיין מסיגט-קליבלנד (תרמ"ד-תש"ו) ממשפחת הרה"ק בעל 'בני יששכר'. תלמיד הגה"ק בעל 'ערוגת הבושם', וממקורבי האדמו"ר בעל 'עצי חיים'. החזיק ספריה חשובה. (חכמי טראנסילווניה עמ' 13).
