מכתב האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין, ימים ספורים לאחר שנמלט לארץ־ישראל! – ירושלים תרצ"ז [1937]
מכתב חשוב בכתי"ק וחתימת זקן אדמו"רי בית רוז'ין – האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין, אל בתו הרבנית חוה (חוה'ני).
את מכתבו כתב האדמו"ר זמן קצר ביותר לאחר שנמלט מאירופה, וימים ספורים לאחר שזכה להגיע לארץ־ישראל!
כידוע האדמו"ר הרגיש ברוח קדשו כי אין מקומם של היהודים על אדמת אירופה הבוערת, וקרא לכל חסידיו להימלט משם במהירות האפשרית, ואף התבטא: "מי שיש לו שכל בקדקדו – שיברח כעת, אפילו בנעלי בית"!
בראש המכתב מופיע התאריך "ה' בשלח" הוא ט' שבט תרצ"ז (בחודש אייר תרצ"ז נפטרה בתו הממוענת), האדמו"ר הגיע לא"י בערב ראש חודש שבט באותה השנה.
במכתב מספר האדמו"ר על מצבו ובריאותו המשתפרת באוויר הזך של א"י, וכך כותב:
"מעלד דיר אז מיר זענין ב"ה געזונד, השי"ת זאל וויטר העלפין עד נצח סלה" [בתרגום חופשי: אני מודיע אותך באנחנו בריאים ב"ה, השי"ת יעזור גם להלאה עד נצח סלה].
בהמשך מתעניין בשלומה ובשלום בעלה הוא חתנו האדמו"ר רבי מנחם נחום מהוסיאטין.
את המכתב מסיים האדמו"ר בברכת "זייא גיזונד, מנאי אביך וואס ווינשט כל טוב, ישראל" [היי בריאה, ממני אביך המאחל לך כל טוב, ישראל].
זקן אדמו"רי בית רוז'ין – האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) – איש פלא ומופת. נכדו היחיד של הרה"ק מרוז'ין שעלה לארץ ישראל, אמרו שאצלו היה ניתן לראות רוח הקודש בחוש, כפי שהיה אצל האדמורי"ם מהדור הקודם.
משנת תרנ"ד אדמו"ר בהוסיאטין על מקום אביו רבי מרדכי פייבוש בנו של רבי ישראל מרוז'ין, במלחמת העולם הראשונה גלה לווינה, ומשם עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל ונחשב לזקן האדמורי"ם.
ירושלים [ה' שבט תרצ"ז 1937]. נייר מכתבים רשמי. גודל: 22X22 ס"מ בקירוב. מצב טוב, סימני קיפול וקמט. מצורף תמלול ותרגום לעברית.
בתחתית המכתב 4 שורות נוספות בכתיבת בתו הרבנית חיה שרה, אשת האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין (בן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש).
