עת קץ – חיבור מיוחד על זמן קץ הימים מאת רבו של הרמח"ל – אמשטרדם ת"ע [1710]
ספר עת קץ ובו שמונה עשר פרקים על תאריך זמן הגאולה, כתובים בלשון ססגונית וייחודית
נכתב בידי רבי יצחק חיים כהן מהחזנים – "אב לחכמים, איש שהכל בו", כלשון תלמידו הרמח"ל.
זהו חיבור מעניין מאוד, עוסק כולו בחשבון זמן קץ הימים וסיום הגלות, אותו קובע המחבר, בזהירות המתבקשת, לשנת ת"ק [1740].
הוא מזכיר ודן בחישובי הקץ הקודמים לפיהם הגאולה עתידה לבא בשנים רצ"א, ת"ח, וכן מפריך את "נבואת" השבתאים לפיה המשיח יתגלה בשנת תס"ו – היא שנת הארבעים ל"התגלותו" של ש"צ (ראה בדף לב ע"א).
בראש הספר תחריט נאה בו נראה מעמד עקידת יצחק: אברהם אבינו משחרר את האיל מהסבך, יצחק אבינו על גבי המזבח, ומלמעלה מלאך הקורא לאברהם 'אל תשלח ידך אל הנער'.
המחבר יחכ"ם רבי יצחק חיים כהן מהחזנים, מגדולי חכמי איטליה בדורו. איש אשכולות, גדול בתורה והוראה, דרש למעלה מאלף דרשות, ותשובות ממנו נדפסו בספריהם של חכמי איטליה. היה רופא, משורר, חכם בחכמות רבות ומקורב לפני שרי המלכות. האריך ימים יותר מתשעים שנה ונפטר בשנת תקי"ג (גירונדי, תולדות גדולי ישראל עמ' 154).
הרמח"ל הוא תלמידו המובהק של המחבר, ואף ערך עליו שיר בפטירתו, בו הוא מתארו כ-"ארון האלהים, רכב ישראל ופרשיו, ה"ה החכם הכולל, אביר הרופאים ואב לחכמים, איש שהכל בו… צדיק יסוד עולם וזר ראשנו… נזר פאר הדור…" (ספר השירים לרמח"ל, עמ' עד-עח).
אמשטרדם ת"ע [1710] מהדורה יחידה. ספירת דפים: [4], עב דף. גודל: 18.7 ס"מ. מצב: קרעים והדבקות לחיזוק בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים והאחרונים. כריכת עור.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל־אביב, מס' B.76.
