הסידור הראשון בעולם עם פסקים ממרנא החיד"א! – סידור 'תפלה זכה', דפוס ראשון – ליוורנו תקמ"ט [1789] – חשוב ונדיר באופן מיוחד!
סידור תפלה זכה לכל ימות השנה: לימות החול, שבתות, ימים טובים ומועדים, עם תפילות וברכות שימושיות וברכת המזון.
לאורך כל הסידור מופיעים מנהגי קהילת ליוורנו ופירושים נפלאים – מהם בדרך הקבלה, מהגאון רבי אברהם יצחק קאשטילו מגדולי חכמי ליוורנו.
זהו הסידור הראשון בעולם אשר בו נדפסו מנהגים ופסקי הלכה ממרן החיד"א!
כיום כמעט בכל סידור כמנהג עדות המזרח מובאים פסקי הלכה ממרן החיד"א – סידור זה הוא הקדום ביותר בו מופיעים פסקי החיד"א!
המחבר מזכיר את דברי החיד"א בברכי יוסף כמה וכמה פעמים:
"הרב הגדול מאור עינינו בעל ברכי יוסף כתב…" (דף [6] ע"א); "והכי חתם עלה הרב רב בישראל בעל ברכי יוסף נר"ו…" (סב ע"א), ועוד למעלה מעשרה פעמים לאורך הסידור.
המחבר שהיה מגדולי ליוורנו – עמד בקשר קרוב עם מרן החיד"א והדפיס כמה מחיבוריו (ראה להלן), וקרוב לוודאי שהתייעץ עם החיד"א הבקי בכל התורה כולה אודות ההלכות והמנהגים שכתב בסידורו שלפנינו.
מרן החיד"א קשור היה בקשר הדוק עם יהודי ליוורנו, ונחשב לגדול רבניה על אף שסירב לשמש בתפקיד רשמי. בשנת תקי"ז הדפיס בה את ספרו הראשון 'שער יוסף', בה התגורר עשרות שנים וכתב את מרבית חיבוריו שנפוצו בכל רחבי תבל, ובה נפטר בשנת תקס"ו.
המחבר רבי אברהם יצחק קאשטילו (תפ"ו-תקמ"ט) – מגדולי חכמי ליוורנו במשך עשרות בשנים, וראש וראשון למסדרי מנהגי הקהילה. חכם מופלג ומשורר, נודע בדרשותיו המופלאות בפני קהילת ליוורנו העצומה (ראה להלן). הקים בית דפוס יחד עם רבי אליעזר סעדון, בו הדפיס ספרים רבים ובהם ספרי יסוד.
עמד בקשר קרוב עם החיד"א, ולאחר פטירתו בשנת תקמ"ט דרש החיד"א על מקומו ומזכירו לשבח בדרשה הראשונה (כסא דוד דרשה ט). הדפיס ספרים רבים של החיד"א, כדוגמת: שמחת הרגל, מחזיק ברכה, שם הגדולים ח"ב, דברים אחדים, חור"ש מצ"ל ועוד.
סידור נדיר מאוד. אינו סרוק באוצר החכמה ובהיברו-בוקס. למיטב ידיעתנו הופיע במכירות פומביות פעם אחת בלבד בעשרות השנים האחרונות.
הסידור אינו מוזכר ברשימת 'ספרי תפילה על פי חבורי החיד"א', שערך בניהו בספרו 'החיד"א' (עמ' רנג).
ליוורנו תקמ"ט-תקנ"ב [1789-1792], מהדורה ראשונה. הסידור מנוקד, בראש הסידור הסכמת שבעה מרבני ליוורנו.
מספור דפים: [6], קטו, קטו-רכח דף. גודל: 17.3 ס"מ. כתמים בדפים הראשונים. מצב טוב, עותק מרשים. דפים עבים ואיכותיים. שני דפים כרוכים שלא במקומם. כריכת חצי עור חדשה.
– – – – – – – – – – – – – –
סידור עב כרס זה הוא הסידור הראשון בעולם המיוסד כל כולו על מנהגי קהילת ליוורנו המעטירה.
המחבר טרח ובירר וחיפש אחר מקורות והרחבות ורמזים שונים למנהגי הקהילה, ואף כתב על זה חיבור גדול בשם 'שיח אברהם' (כנזכר בהקדמה), שאינו ידוע כיום.
על מנהג ליוורנאי אחד המצוי במחלוקת הפוסקים הוא כותב:
"ויש כמה וכמה חילוקי מנהגים בפוסקים ז"ל… וכונתינו להודיע מנהגי ק"ק ליוורנו יע"א שנהגו קדושים אשר בארץ, ועודנו היום מחזיקין בהם. ומה יקרו דברי הרב הגדול והמופלא בעל ברכי יוסף נר"ו לאמר: הנח להם לישראל…" (נ ע"ב. וראה: ברכ"י סי' קלא סוף אות ד')
– – – – – – – – – – – – – –
~ הפירושים הנפלאים ~
המחבר רא"י קאשטילו נודע בדרשותיו המפוארות ובמליצותיו המתוקות המושכות לב כל אדם, ואף מרן החיד"א כאשר עלה לדרוש בחודש תשרי תק"נ על מקומו של רא"י קאשטילו (שנפטר אב תקמ"ט), התבטא עליו: "…והני אינשי [-בני הקהילה] רגילי בהגיונו העצום, ברמזיו המסודרים, במוסרו, ואיכה אוכל לפצות פה…" (כסא דוד דרשה ט')
לאורך הסידור כותב רא"י קאשטילו פרפראות יפות רבות, ונביא כמה מהן:
על הטעם מדוע קבעו את תפילת "אתה חוננתנו" בברכת אתה חונן כותב: "'ומלמד לאנוש בינ"ה' נוטריקון: בשמים, יין, נר, הבדלה" (דף מ ע"א)
על תפילת עלינו לשבח כותב "שהוא מסוגל הרבה לכל צרה שלא תבא… וצריך לאומרו מעומד, והסימן: עלינו בגימטריא ומעומד" (עד ע"א)
על מאה ברכות כותב: "הנה כי כן יבורך – כ"י כ"ן בגימט' מאה" (פא ע"ב)
