מכתבים מרטיטים: ניצולות השואה מדליקות 'נרות שבת ויארצייט' במחנה הריכוז ברגן בלזן, 1946
כי בשם קדשך נשבעת לו, שלא יכבה נרו לעולם ועד
צמד מכתבים היסטוריים מברגן בלזן
עוסקים בפעילות להשגת נרות להדלקה, למילוי משאלת ליבן הנוגעת ללב של היהודיות שורדות השואה: לזכות להדליק נרות של שבת קודש!
במכתב הראשון מתאר הכותב בכאב: "קשה להביע את צערנו בבוא אלינו נשים יהודיות ומבקשות נרות להדלקה לכבוד שבת או ליארצייט, ואין כאן במחננו למלא את בקשותיהן,
הלא אצל הנשים – הנרות להדלקה לכבוד שבת או ליארצייט – דבר גדול הוא, וסימן לדבקותן בדת ישראל"!!
המכתב פעל את פעולתו ובמכתב השני שלפנינו מאשרים רבני 'עדת שארית ישראל' בברגן בלזן קבלת וחלוקת נרות להדלקת נר של שבת קודש.
מכתבים מפעימים אלו מעידים כאלף עדים על הנשמה היהודית הבוערת שפעמה בליבן הטהור של נשים צדקניות אלו, ואורם הזוהר של נרות השבת שהדליקו במחנה במסירות – דולק ומאיר באור יקרות עד דורינו אנו – – –
ברגן בלזן, [1946]. פירוט המכתבים:
מכתב ארוך בן שני עמודים עם מידע רב, מאת רבי יואל מאיר פוטושביץ מזכיר ישיבת 'ברגן בלזן'. [25 ינואר 1946].
מכתב מאת 'עדת שארית ישראל' בברגן בלזן, בחתימת ר' יעקב בורנשטיין ור' ל. איינהורן. [1 מרץ 1946]
מצורף:
מכתב נוסף מאת נציגת תנועת 'בית יעקב' בברגן בלזן מרת חיה ווינדלר ונציג אגו"י ר' אריה איינהורן, המאשרים קבלת חבילות סיוע נצרכות עבור בנות בית יעקב השוהות במחנה. [5 אפריל 1948].
בתחתית המכתב חותמת אדומה גדולה:
"בית יעקב, ברגן בלזן", בעברית ובאנגלית.
סה"כ [3] מכתבים, נשלחו ללונדון לידי הרה"ג רבי יצחק צבי סמיאטיצקי חתן רבי משה שניידר מלונדון. מצב טוב, קרעים קלים. מכתב אחד בלוי מעט, ונראה שנשלח על ידי שליח מיוחד ולא בדואר.
