אוסף נדיר של מכתבי ברכה וטלגרמות אל הסבא מסלבודקא ובנו – מאת רבני ליטא
אוסף גדול של גלויות־דואר וכן פנקס טלגרמות, המכילות דברי ברכה לרגל חתונת בן הסבא מסלובדקא הגאון רבי אברהם שמואל פינקל, עם זוגתו מרת גולדא בתו של הגאון רבי יהודה החנוכי אב"ד טשעכנאווצי.
מכתבים רבים מהאוסף נשלחו ישירות אל אבי החתן – הוא ניהו ענק המוסר, הגאון הקדוש רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלבודקא!
האוסף הנדיר שלפנינו מספק לנו הצצה היסטורית לדמותו של האדם הגדול בענקים, וקשרי ההערצה והאהבה של תלמידיו אליו.
בין הכותבים: רבי אברהם נח פאלי, רבי יחיאל מיכל גורדון, רבי חיים יעקב שולמאן, רבי שמריה יצחק בלאך, ועוד (ראה פירוט לקמן)
הגאון רבי נתן צבי פינקל – 'דער אלטער' מסלבודקא (תר"ט-תרפ"ט) מראשי תנועת המוסר, קיבל את ראשית יסודות תנועת המוסר מהסבא מקלם תלמידו של רבי ישראל סלנטר. לאחר פטירת תלמידי רבי ישראל, היה גדול מרביצי תורת המוסר ואבי ישיבות ליטא בדורו. מכוחו ובהשפעתו נוסדה רשת ישיבות בכל רחבי ליטא ורוסיה, שהפכו את ליטא למרכז התורה בעולם. גאון המוסר והמחשבה ובעל השפעה חינוכית עצומה על תלמידיו, שהיו לימים גדולי ראשי ישיבות וגדולי תורה ומוסר בארץ־ישראל ובאמריקה.
בנו החתן – רבי אברהם שמואל משגיח בישיבת 'כנסת ישראל' בחברון, וממייסדי ישיבת היכל התלמוד בתל אביב. אחיו הוא ראש הישיבה הנודע דישיבת מיר – רבי אליעזר יהודה פינקל.
ליטא וסביבותיה, שנת תרע"ב בקירוב.
האוסף מכיל: [17] גלויות + מכתב + פנקס טלגרמות (כתוב בלועזית). מצב כללי טוב עד בינוני. פגמים קלים בחלק מהגלויות. נקבים בודדים. כתמים ובלאי. הפנקס מפורק חלקית.
– – – – – – – – –
פירוט הכותבים:
גלויות שנשלחו אל הסבא מסלבודקא (חלקן נשלחו אל שני המחותנים):
רבי אברהם נח פאליי (תרל"ו-תרצ"ו), שקלוב. מרבותיו של רבי משה פיינשטיין. שימש כמשגיח בישיבות רבות בליטא, ביניהן: סלוצק, מאלטש, שקלוב. לאחר עלייתו לארץ ישראל שימש כמשגיח בישיבת חברון.
רבי יחיאל מרדכי גורדון (תרמ"ג-תשכ"ה), זמברוב. בשנת תרס"ז נתמנה לר"מ בישיבת לומז'א. לאחר השואה עלה לארץ ישראל ושימש כראש ישיבת פתח־תקוה – לומז'א, בה למדו רבים מגדולי הדור האחרון.
רבי ישראל ניסן קארק (נפטר תרח"צ), קובנה. תלמיד ישיבת וואלאז'ין. הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור, ושימש כמו"צ ודיין בקובנא במשך 40 שנה.
רבי אידל אייזיק אשעראוויץ (אושרוביץ; תרמ"ה-תרצ"ג), סקידל. תלמיד ישיבות מיר וסלבודקה. שימש כראש ישיבת 'אהל יצחק' בקובנא.
רבי חיים יעקב שולמאן (תרכ"ו-תרצ"ח) מו"ץ בבריסק. "ת"ח גדול ומובהק, כמוס בתורה ויראה", כלשונו של הגרי"ז מבריסק לספרו 'עקבי חיים'. שימש כדיין בבריסק במשך שנים רבות, ולאחר מכן רב במוהילוב.
רבי שלמה חנוך הניך מהרם (נולד תרל"ט) אב"ד אפאצק. נסמך להוראה על־ידי רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק. עמד בקשרי שו"ת עם הרוגוטשובער.
רבי שמריה יצחק בלאך (תרכ"ו-תרפ"ד), מרבני ליטא ולאחמ"כ באנגליה: סונדרלנד, בירמינגהם, ואח"כ בלונדון. נסמך להוראה בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי שלמה הכהן מווילנא ועוד. מחשובי תלמידי ר' איצל'ה בלאזער.
ר' אריה ליב שאנבערג.
רבי מאיר זעליג גראנדע, חאטימסק.
ועוד.
גלויות שנשלחו אל החתן רבי אברהם שמואל, ואל חותנו רבי יהודה החנוכי:
רבי אשר אנשיל עטינגין (נספה בשואה הי"ד) אב"ד חומסק.
היה אחד מבחירי ישיבת סלבודקא, ונשלח לישיבת מאלטש על מנת לשמש בה כמנהל מוסרי. שימש ברבנות העיר חומסק.
רבי שמחה וואלפאווסקי (נולד תרמ"ה-נספה בגטו ורשה), מגאוני ליטא. שימש כר"מ בסקידל ובנובהרדוק, לאחמ"כ בישיבת סוקולוב תחת נשיאות האדמו"ר רבי יצחק זעליג, ולבסוף בבית המדרש הגבוה תחכמוני בווארשא.
רבי אברהם פינדרוס אב"ד ראדיוויל.
רבי משה אברהם גינצבורג הכהן.
ר' זרח קרפול, לאזדייא.
ועוד.
מלבד הגלויות שרד גם פנקס הטלגרמות, כתוב לועזית (בעפרון), ומכיל כ-[84] טלגרמות מאת גדולי הרבנים בסביבות ליטא ומתלמידי הסבא. ביניהן:
ראדין – הרה"ג לנדינסקי, לוינסון; גרודנא – ר' חיים הלר; מיר – ליבוביץ, גרשטיין, גורדון, זקס, פינקל, גרודזינסקי; ווילנא – רובינשטיין; לידא – רבינוביץ, פוליאציק; טלז – רבינוביץ; מאלץ – דיינובסקי; קובנה – גרבר, גלר, מלר, דבורץ, יבלונסקי, וכן רשימה של תלמידי הישיבה בסלבודקה, בניהם: קמנצקי, שוק, ליפשיץ ועוד; פלונגיאן – פייבלזון; מיר – קמאי, אלישברג; טלז – בלוך; לודז – ר' שלמה גרודזינסקי; חרקוב – מילייקובסקי.
