תגלית! שריד מחיבור על האגודה מבעל 'שמן למנחה'
ספר יסוד: ספר האגודה קראקא של"א [1571], עם הגהות וחידושים בכתב יד רבי אשר אנשיל ווייס בעל 'שמן למנחה' – שריד מחיבורו על האגודה, עם הגהות וחידושים מהגאון משאמלוי
פסקי הלכות העולים מתוך סוגיית הש"ס, ערוך ומסודר כסדר הש"ס מאת רבי אלכסנדר זוסלין הכהן – מרבותינו הראשונים.
נדפס והוגה על ידי הגאון רבי יוסף כ"ץ מקראקא בעל שו"ת שארית יוסף וגיסו של הרמ"א
בשולי הגליונות הגהות בכתב יד גאוני וצדיקי הונגריה
הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי ורבי אשר אנשיל ווייס בעל שמן למנחה, ועוד 4 עמודים שלמים של חידושים וציונים בסוף הספר. רובם בכתב ידו של רבי אשר אנשיל, רובו של העמוד האחרון בכתיבת יד הגאון משאמלוי.
בשער הספר ובצדו השני חותמו של רבי אנשיל, בשולי ההגהה בדף קמט, א חתימתו בראשי תיבות.
החיבור על האגודה:
הגאון רבי אשר אנשיל ווייס יגע רבות בספר האגודה וכתב חיבור שלם סביבו והיה בדעתו להוציאו לאור בתוספת הגהותיו, כפי שפרסם בשנת תרצ"ג שבדעתו להוציאו לאור, וכך כתב: 'אודיע בשבטי ישראל כי הנני מדפיס מחדש ספר האגודה אשר הוא יקר המציאות מאוד מאוד, כי רק פעם נדפס בקראקא בשנת של"א… והגהתיו וגם הוספתי איזה הערות ופנים חדשות באו לכאן' אולם למעשה לא עלה בידו להוציאו לאור ועם עלות הכורת הנאצי על יהדות הונגריה, רוב כתביו נבזזו ונאבדו ובכלל זה חיבורו על האגודה (ראה חומר מצורף לספר) כאן לפנינו העותק האישי של בעל שמן למנחה עם הגהותיו וחידושיו שהיוו בסיס לחיבורו.
הגאון הקדוש רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו הי"ד (תרמ"ב-תש"ד) היה תלמיד ה'שבט סופר' וה'ערוגת הבושם'. מגדולי מרביצי התורה ומורי ההוראה בטראנסילווניה. היה בעל ספריה חשובה ונדירה ונודע ובבקיאותו העצומה בספרי ראשונים ואחרונים. הרביץ תורה באוהעל ומשנת תרע"ג שימש אב"ד נאדי-פאלו. נספה בשואה. מכתביו נדפסו: 'שמן למנחה' על התורה וסוגיות הש"ס – ג' כרכים ('החתם סופר ותלמידיו' עמ' תקסב והקדמת 'שמן למנחה' על הש"ס).
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנערייך משאמלוי הי"ד (תרכ"ג-תש"ד) מגדולי וגאוני צדיקי הונגריה בדור שלפני החורבן, בעל שו"ת לחם שלמה, בילדותו התברך מרבי צבי הירש מליסקא ובעל היכל הברכה מקומרנא. גדל במחיצת זקנו הגה"ק בעל 'קול אריה', ובדרשת הבר מצוה שנערכה בבית זקנו הקול אריה הפליא את כל שומעיו.
היה נערץ על כל צדיקי הדור וידוע שהרה"ק מראצפרט היה מפנה אליו את השואלים והיה רגיל לשונו 'כי אין באותו הדור משיב כהלכה כמו הרב משאמלוי' וכן הרה"ק מנאסוד שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים היה עומד לפניו בהכנעה ומבקש שיזכירו לברכה, עלה על המוקד יחד עם בני קהילתו באושוויץ בשנת תש"ד. [ראשי גולת אריאל נ"י תשל"ט ח"ב עמ' רנח-רנט]
קשרי ידידות עזים והערכה רבה היו בין הגאון משאמלוי ובעל שמן למנחה, ובהיות שאמלוי ונאדי-פאלו עיירות סמוכות, נפגשו פעמים רבות ועסקו בשעשועים דאורייתא, הם נפגשו גם בסוף ימיהם בגיטו שהוקם ליד שאמלוי ומשם הובלו לאושוויץ, שם נעקדו על קידוש השם. הי"ד.
כפי הנראה לאחר ששמע הגאון משאמלוי שרבי אשר אנשיל עוסק בחיבור על ספר האגודה מסר לו את הטופס האישי שלו.
חתימות נוספות: הצעיר חיים רומאנו, הק' חיים עהרנרייך שנת עטר"ת, אברהם יהודה פאגעל מסיגעט, שאמלוי תרפ"ט.
קראקא של"א [1571] דפוס ראשון. מספור דפים: ד, קצה, קצז-רמב, רמה-רנ דף. גודל: 28 ס"מ
נמכר מחמת חשיבות ההגהות ואילו הספר עצמו הוא עותק חסר ופגום בחלקו (חסרים 3 דפים: קצו, רמג-רמד) עם פגעי עש נקיים, קרעים ובלאי.
ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 245
