כתב יד. פירוש המשנה להרמב"ם על מסכתות אבות והוריות במקור הערבי. תימן ראשית המאה ה-20 בערך.
משניות אבות והוריות עם פירוש המשנה לרבינו הרמב"ם, כפי שנכתב במקורו על ידי הרמב"ם בערבית באותיות עבריות.
כתב יד בפורמט גדול: 24X32 ס"מ, בכתיבה נאה ומסודרת.
חשיבות כתבי היד התימניים של פירוש המשנה להרמב"ם:
כידוע כתב הרמב"ם את פירושו למשניות בערבית, כדי שיובן לבני זמנו ומקומו, הוא סיים את כתיבת פירושו למשניות בשנות השלושים לימי חייו, ומאז החלו להעתיקו ולהפיצו, שנים אח"כ החלו תרגמו על פי העתקות שונות, אולם בעותק האישי שלו, הוא תיקן ושינה, גרע והוסיף, כפי שכתב בעצמו באחת מתשובותיו (ראה תשובות הרמב"ם מהדורת פריימן סי' רי"א עמ' 225-226) והיוצא מדבריו שהעתקות הנפוצות ושעל פיהם נעשו אח"כ התרגומים, היו על פי המהדורא קמא, בעוד שבידו היה עותק מוגה ומתוקן והוא המהדורא בתרא. (המעיין במהדורא בתרא יראה שסתירות רבות שהקשו האחרונים מפירוש המשנה לספרו משנה תורה נופלות מאליהן)
בידי בני תימן היה העתקות על פי המהדורא בתרא שהיא המהדורה המתוקנת והנכונה, אותה הגיה הרמב"ם עד סוף ימיו, ומכאן חשיבותם של העתקות שנעשו בתימן.
בתחילת כל משנה, הועתקה המשנה בלשון הקדש וגם בה יש ידיעות חשובות לנוסחת הרמב"ם במשנה.
תימן ראשית המאה העשרים. מנין הדפים: [30] דף, גודל: 24X32 ס"מ, מצב: כתמים בעיקר בשוליים, חורים זעירים בשוליים, כריכת עור בהירה בלויה.
תיאור נוסף: נייר עבה, כתיבה מסודרת, שמות הפרקים ותחילת המשניות באותיות גדולות.
קולופון בסוף כתב היד:
בר"ד בהב"י עמ"ד בהוב"ש = ב'ריך ר'חמנא ד'סייען / ב'הדין, ה'וא ב'רחמיו י'סעיין ע'ל מ'ה ד'אישתייר, ב'רוך ה'וא וב'רוך ש'מו.
