חכמי אשכנז: ספר דקדוקי רש"י על התורה, מהדורה יחידה – ריווא דטרינטו ש"כ [1560]
ביאורים יסודיים בדרכי הדקדוק על שיטת גדול פרשני התורה רבינו שלמה יצחקי – רש"י, בביאורו על התורה
חשיבות גדולה יש להבנת שורש דבריו הקצרים של רש"י בפירושו, וכפי שכותב השל"ה הקדוש:
"בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים נפלאים, כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" (דפו"ר דף קפא ע"א)
ספר דקדוקי רש"י מצוטט כבר אצל המהרש"ל בספרו יריעות שלמה, רבי שבתי סופר מפרעמישלא בעל הסידור, ועוד
שם המחבר אינו מוזכר בשער, רבים נבוכו בבירור זהותו, והחיד"א כותב בשם הגדולים על הספר: "לא נודע למי". ראה בהמשך ראיות חדשות העוסקות בבירור זהותו של המחבר, והמסקנה העולה מהן היא, כי:
החיבור נכתב קודם שנת ר"מ בערך, קרוב לוודאי בידי חכם אשכנזי או לכל הפחות חכם המושפע רבות מתורת חכמי אשכנז: המחבר מזכיר פעמיים בברכת החיים את דברי רבינו ישראל מברונא, מגדולי האחרונים באשכנז.
ריווא דטרינטו ש"כ-שכ"א [1560], מהדורה יחידה (נדפס שוב בצילום רק לאחרונה).
מספור דפים: מח דף. גודל: 19 ס"מ. מצב טוב, נקבים והדבקות בשוליים הפנימיים, סימני זמן. כריכת עור נאה. חתימות ורישומים עתיקים.
– – – – –
זהות המחבר
עד היום היו השערות כי המחבר הוא חכם מאיטליה בן המאה ה-16, כעת בס"ד יש בידינו להוכיח כי מדובר בחיבור קדום יותר, מהמאה ה-15, וכפי הנראה בידי חכם אשכנזי!
היו בעבר כמה הצעות בדבר זהותו: היו שטענו כי המחבר הוא רבי יוסף אוטולינגי מקרימונה, או לחילופין המדפיס רבי יעקב מרקריאה, ואפילו המדקדק רבי אליהו בחור.
אולם – מצאנו בספר כי המחבר מזכיר פעמיים בברכת החיים את אחד מגדולי הראשונים באשכנז – רבינו ישראל מברונא!
(מזכירו בדף יב ע"ב, ובדף לה ע"א)
אם כן ברור כי הספר נכתב קודם לשנת ר"מ בערך, היא שנת פטירתו המשוערת של מהר"י ברונא.
האיזכור למהר"י ברונא נכתב בגוף ראשון: "אמר לי מהר"ר ישראל מברונא", ועל כן נראה כי המחבר עמד בקשר ישיר עמו. מלבד זה מזכיר המחבר פעמיים קטעים מפיוטים הנהוגים בקהילות אשכנז, וכן את ספר 'מסורת מהר"ם' (מוכר גם בשם: מסורת טעמי המקרא) למהר"ם מרוטנבורג, ונראה כי הוא חכם אשכנזי, או לכל הפחות חכם המושפע מתורת חכמי אשכנז.
