נדיר: "לוח של ס"ד שנים" – לוח עברי מיוחד עם תפילות – עשרות ציורים נאים – וירונה תקפ"ו [1826]
ספר מיניאטורי מעניין לקביעת זמני מועדי השנה, עבור 64 שנים: תקפ"ז-תרמ"ט. ראה להלן הרחבה על מבנה הלוח.
בהמשך הלוח נדפסו: תפילת הדרך, סדר ספירת העומר, לוח הפטרות כמנהג האשכנזים והספרדים, ולבסוף נדפסו משלים עממיים באיטלקית.
לאורך הספר נדפסו למעלה מ-30 איורים נאים, חלקם ייחודיים למדי: ציור טווס (!), שמש וירח המשולבים עם ציור פני אדם, שנים-עשר המזלות, ציורי פרחים ועוד.
בכל דף מדפי ספירת העומר נדפס: סדר התפילה לשני ימים, וציור אחד.
ספר נדיר, כולל הלוח המקופל (שבלעדיו לא ניתן להשתמש בלוח).
וירונה תקפ"ו [1826]. מספור דפים: [1] דף מקופל, [2], 77; 13 עמ'. שני שערים, בעברית ולטינית. גודל מיניאטורי.
מצב: השלמת טקסט אמנותית קטנה בדף המקופל ובדף אחד מהדפים באיטלקית, קרעים משוקמים וכתמים רבים בדף המקופל. כריכה עתיקה עם שדרה ופינות עשויות קלף.
מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל־אביב.
– – – – – – – – – – –
על לוח השנה העברי:
כידוע למביני חכמה עתיקה זו, לוח השנה העברי בנוי בצורה מורכבת מאוד. על מנת לפשט את ידיעת זמני השנה של הלוח העברי – ניתנו 14 "קודים" מיוחדים, וכל שנה אפשרית עשויה מאחד ה"קודים" האלו, וכאשר אומרים על שנה מסוימת שהיא מ"קוד" מסויים – ניתן על פיו לקבוע את זמני כל השנה כולה!
ה"קוד" הוא למעשה שלוש אותיות, כל אות מייצגת פרמטר שונה: האות הראשונה היא היום בו יחול ראש השנה, האות השניה היא קיצור של סוג אורך השנה, והאות השלישית היא היום בו יחול חג ראשון של פסח.
כלומר:
האות הראשונה מייצגת את היום בו יחול ראש השנה, והיא עשויה להיות אחת מהארבע: ב, ג, ה, ז. (ראש השנה אינו חל בימים א, ד, ו – והרמז: "לא אד"ו ראש").
האות השניה מייצגת את מבנה שלימות השנה, והיא עשויה להיות אחת מהשלוש: ח – חסרה (חשון וכסלו מכילים 29 ימים כל אחד, ועל כן השנה כוללת 353 ימים), כ – כסדרה (חשון חסר וכסלו מלא, ועל כן השנה כוללת 354 ימים), ש – שלמה (שני החודשים מכילים 30 ימים כל אחד, ועל כן השנה כוללת 355 ימים).
האות השלישית מייצגת את היום בו יחול חג ראשון של פסח, והיא עשויה להיות אחת מהארבע: א, ג, ה, ז. (חג ראשון של פסח אינו חל בימים ב, ד, ו – והרמז: "לא בד"ו פסח")
על פי זה – לכל שנה יש 4 אפשרויות לראש השנה, 3 אפשרויות לאורך השנה, ו-4 אפשרויות לחג הפסח, אך בגלל הכללים המגבילים (לא אד"ו ראש, לא בד"ו פסח), מתקבלים רק 14 צירופים אפשריים:
7 אפשרויות של שנה פשוטה (בחג, בשה, גכה, הכז, השא, זחא, זשג), ו-7 אפשרויות של שנה מעוברת (בחה, בשז, גכז, החא, השג, זחג, זשה)
לדוגמא, שנת תשפ"ה היא שנה מסוג "השא", והכוונה: ראש השנה חל ביום חמישי (ה), השנה היא שלמה (ש), וחג ראשון של פסח חל ביום ראשון (א).
הספר שלפנינו מכיל לוח מקופל ואת גוף הספר, המשלימים זה את זה: בלוח המקופל נרשמו 64 השנים בין תקפ"ז ל-תרמ"ט, בכל שנה אות אחת מתוך י"ד (כפי שהסברנו לעיל כל שנה היא אחת מ-14 האפשרויות).
בגוף הספר נדפסו שני דפים עבור כל אחת מ-14 האפשרויות: בשני הדפים נדפסו שמות המועדים השונים, ומולם נדפס באיטלקית שם היום בו יחול אותו מועד.
לדוגמא, שנת תקפ"ז מסומנת בלוח באות ג'. כאשר נלך לגוף הספר לדפים המייצגים את אפשרות ג', נראה כי ראש השנה יחול בימים שני ושלישי (Lun. = Lunedì = שני; Mar. = Martedì = שלישי), צום גדליה יחול ביום רביעי (Mer. = Mercoledì = רביעי), וכן הלאה.
