ספר יסוד: ברכי יוסף למרן החיד"א, דפוס ראשון – ליוורנו תקל"ד [1774]
ספר ברכי יוסף בשני חלקים על ד' חלקי שולחן ערוך, ובו אלפי פסקים והערות ומראי מקומות שנכתבו ונערכו בידי גאון הגאונים רבי חיים יוסף דוד אזולאי – מרן החיד"א.
ספר זה נעשה לאחד מספרי הפסק החשובים, והוא משמש כאבן יסוד בהלכה ובפרט במנהגי קהילות יהדות ספרד.
הספר 'ברכי יוסף' הוא הספר ההלכתי הגדול ביותר שחיבר מרן.
מכל כתביו הרבים הדפיס לפני כן רק את 'שער יוסף' (ליוורנו תקי"ז), יחד עם הברכ"י הדפיס את 'שם הגדולים' ח"א (ליוורנו תקל"ד), ולאחריהם כתב והדפיס עוד ספרים רבים בכל מקצועות התורה, בהיקף אדיר ובעיון נפלא.
הספר נדפס בשני חלקים:
חלק א' – על אורח חיים: תקל"ד [1774]
חלק ב' – על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט: תקל"ו [1776]
בסוף ח"א הדפיס מרן את קונטרס "שיורי ברכה", ובו תוספות והגהות ל'ברכי יוסף' שנוספו לו סמוך לזמן ההדפסה. גם בסוף ח"ב נדפס קונטרס תוספות והגהות לח"ב.
את חיבורו זה כתב מרן בימי שליחויותיו כשד"ר בכל קצוות תבל, ובכל מקום שעבר חיפש והביא פסקים ושמועות מתוך כתבי יד עתיקים ונדירים שלא נדפסו. במקום שלא היו בידו ספרים כתב וציטט בכח זכרונו הכביר.
היו שהמליצו כי השם "ברכי יוסף" אכן הולם ביותר, שכן הוא לא נכתב באופן מיושב ע"ג שולחן וכיוצ"ב, אלא על גבי "ברכיו של יוסף" בעת מסעותיו…
מרן החיד"א (תפ"ד-תקס"ו)
– מגדולי ישראל המפורסמים ביותר בדורות האחרונים, נולד בירושלים וקיבל תורה מה'אור החיים' הקדוש ומהרש"ש. יצא מספר פעמים כשד"ר לארצות שונות ובכל מקום תר וחיפש אחר כתבי רבותינו הראשונים והאחרונים, ובגאונות מופלאה מצטט מהם בספריו הרבים. נתיישב לבסוף באיטליה, בה חיבר את מרבית ספריו, ובה נפטר.
"… לדידי חזי לי כאחד מן קמייא היושבים ראשונה במלכות שמים, וכשם שאמרו על רבינו משה, ממשה עד משה לא קם כמשה,
כעת יאמר כמו כן, מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף, פירוש ממרן הקדוש מהר"ר יוסף קארו עד גאון עוזינו מהר"ר יוסף אזולאי לא קם כיוסף, כי הגדיל לעשות ספרים הרבה ומלאה הארץ דעה כמים לים ולכל בני ישראל היה אור, ירבו כמותו בישראל…" (נר מצוה לרבי יהודה סיד, שאלוניקי תק"ע, דף קפו ע"א)
ליוורנו תקל"ד-תקל"ו [1774-1776]. מהדורה ראשונה שנדפסה ע"י המחבר הקדוש. מספור דפים: ח"א: רכ דף. ח"ב: קכא, קיג דף.
מצב טוב, כתמים. בלאי קל בפינות הדפים הראשונים של ח"א. כריכות עור חדשות נאות, תואמות.
חתימה איטלייאנית בשערים: רבי זכריה דוד שבתי סגרי – תלמידו המובהק של רבי יצחק ברכיה סנגויניטי אב"ד וירציללי (תלמיד בעל 'זרע שמשון').
חתימה נוספת: "זה שמ"י לעלם".
ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 180.