שמונה עמודים בכתי"ק ה'בן איש חי' – על גלגולי נשמות החסידים ושכרם – בגדאד תרס"ב [1902]
בדבריו הקדושים מחלק ה'בן איש חי' בין צדיק המקיים את המוטל עליו, וחסיד המקיים מילי דחסידותא:
צדיק שכרו מגיע לו בחסד ועל כן יקבלו בעולם הבא.
חסיד – בפעם הראשונה שהוא מתגלגל בעולם הזה הוא ראוי לקבל שכרו לעולם הבא (כמו הצדיק), אך באם נתגלגל בפעם השניה – שכרו מגיע לו מן הדין, והוא ראוי לקבלו את שכר חסידותו כבר בעולם הזה.
בתוך דבריו מביא ה'בן איש חי' חידוש מהספר החסידי היסודי – 'ערבי נחל'!
הארי הח"י רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל 'בן איש חי' [תקצ"ה-תרס"ט] – גדול רבני המזרח בדורו אשר כל רז לא אניס ליה.
כבר מצעירותו נודע כגאון וקדוש, חן ודבש הוצקו בשפתותיו ודרשותיו המיוחדות אותן דרש בפני קהל אדיר, ארכו לעיתים ארבע וחמש שעות.
חיבר ספרים רבים העוסקים בכל מכמני התורה: רב ברכות, בן איש חי, רב פעלים, בן יהוידע, מקבציאל ועוד.
כת"י זה הוא חלק מהספד שנשא על אביו בשנת תרס"ב, נדפס בקובץ זרע יעקב גיליון נא (סקווירא תשפ"ג).
[בגדאד תרס"ב 1902]. שמונה עמודים בכתי"ק ה'בן איש חי' (ארבעה דפים, כתובים משני צדיהם). נייר משובץ בגודל: 11×13 ס"מ. מצב טוב, חסרון קטן בפינה אחת, סימן הדבקה בדף אחד.
– – – – – – – – –
לרוב מתיקות דבריו של ה'בן איש חי' נצטט כמה קטעים מתוך הדפים שלפנינו, הכתובים בעצם כתי"ק:
"והנה נודע דכל מילי דחסידותא הם בכלל העדפה [-כלומר: אינם חובה מעיקר הדין]… ולכן החסיד בשכר מילי דחסידותא שדוחק עצמו בהם – שכרו מן הדין…
ונמצא לפ"ז החסיד שיש לו שכר מצות מן הדין – הנה בבואו פעם ראשונה בעוה"ז אין לו לקבל הנאה משכר מצות, משום דאין שכירות משלמת אלא לבסוף [-כלומר: לעולם הבא]. אבל אם נפטר ובא פעם שנית בגלגול בעוה"ז כדי להשלים מצות שלא באו לידו בפעם הראשונה – יש לו לקבל הנאה משכר מצות שעשאם כתקנם בפעם הראשונה והשלימם, כי כיון שנפטר הגיע זמן מתן שכר של מצות אלו, וא"כ הוא ראוי לקבל שכר גם בעוה"ז בעבור שכר מצות שעשה כראוי בפעם הראשונה".
