הפולמוס הגדול כנגד השבתאי חיון: 'תוכחת מגולה והצד נחש' מאת המקובל רבי יוסף אירגאס – לונדון תע"ה [1715]
ספר תוכחת מגולה והצד נחש כנגד "התועב המפורסם" השבתאי נחמיה חייא חיון
נתחבר בידי המקובל הקדוש רבי יוסף אירגאס בעל 'שומר אמונים' הקדמון, מגדולי רבני איטליה
חלקו הראשון של הספר מכיל קונטרס קטן בשם 'תוכחת מגולה' על שיטת הקבלה בכלל וכנגד חיון. קונטרס זה התפרסם בתחילה בנפרד, ובתגובה אליו כתב חיון קונטרס בשם 'שלהבת יה'. על 'שלהבת יה' מגיב רבי יוסף אירגאס בחיבור נוסף, והוא רוב הספר שלפנינו, הנקרא בשם 'הצד נחש', ובו מוכיח כיצד חיון סילף את דבריו.
בראש הספר הקדמה מאת הלוחם הנודע רבי משה חאגיז (המני"ח), אשר הגיה את הספר לבקשת הגאון המחבר.
קונטרס פולמוסי נדיר מאוד!
ראה בסמוך קונטרסים נדירים נוספים מפולמוס זה.
המקובל האלוקי הקדוש, רבי יוסף אירגאס (תמ"ה-ת"צ), בעל 'שומר אמונים', היה מגדולי חכמי איטליה, גאון מובהק בנסתר ובנגלה, עד שגדולי האחרונים – בעל 'משנה למלך' ובעל 'מחנה אפרים' – כתבו עליו: "וכל העם אשר בשער לא יטה ממנו ימין ושמאל" (שו"ת 'דברי יוסף' סוף סימן ל"ט).
הוא נלחם בעוז ובתוקף נגד נחמיה חיון וחיבר נגדו את הספר 'תוכחת מגולה והצד נחש' שלפנינו.
לונדריש [-לונדון] תע"ה [1715]. מהדורה יחידה. מספור דפים: [2], סב דף. גודל: 18.8 ס"מ. מצב טוב. כריכה עור חדשה יפה.
קודם השער כרוך דף בכת"י אשכנזי, מאת רבי שמואל ב"ר משה דאקטר מליסא, בו דברים כנגד מהרסי הדת וביניהם מזכיר את "הצר והאיוב" חייא חיון.
מקור: אוסף לונצר-ואלמדונה.
– – – – – – – – – – – – –
פולמוס הנח"ש (נ'חמיה ח'יון ש'ר"י):
טרם שנודע טבעו השבתאי, זכה נחמיה חייא חיון להערכת רבים מגדולי הדור באירופה, ואף קיבל הסכמות לכתביו מרבי דוד אופנהיים מפראג והמקובל רבי נפתלי כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים'.
בשנת תע"ג הדפיס את חיבורו 'עוז לאלהים' ובו דברי מינות וכפירה שבתאיים, ולאחר מכן הגיע לאמשטרדם וכמעט ולא הפיץ את חיבורו זה אלא לקרוביו.
לאחר שעותק אחד ממנו הוברח בחשאי לעיונם של ה'חכם צבי' ורבי משה חאגיז – החלו הרבנים הנ"ל להילחם בו מלחמת חורמה, ומכאן והלאה החלה להתפתח מלחמת עולם בין מתנגדי חיון מחד, והקהילה הפורטוגזית באמשטרדם מאידך, ובמהלכה נאלץ ה'חכם צבי' להתפטר ממשרתו כאב"ד הקהילה האשכנזית בעיר.
לאחר זמן נאלץ אף חיון לנטוש את העיר, ונדד ברחבי אירופה עד למותו בשנת ת"צ במקום לא ידוע. בכך אמנם נרגע הפולמוס, אך הדיו שררו עוד שנים רבות.
במסגרת הפולמוס היצרי נדפסו קונטרסי פולמוס רבים, ונשלחו מכתבים סוערים לרבנים בכל קצוות תבל. על חלק מכתבי הפולמוס יצאו פסקי הלכה המצוויים להעלותם באש, ועל כן לא שרדו כמעט דוקומנטים מקוריים מפולמוס זה.
כפי הנראה, מפאת שליטתה החזקה של הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם ההולנדית – לא התאפשר להדפיס שם דברים כנגד חיון, ועל כן הקונטרסים נשלחו להדפסה ללונדון הבריטית.