"נס אלוקי"! מכתב היסטורי להצלת ישיבת מיר בעיצומה של השואה מרבי אברהם קלמנוביץ נשיא הישיבה
מכתב דיפלומטי ארוך בן שני עמודים באנגלית, מאת "מציל התורה" רבי אברהם קלמנוביץ נשיא ישיבת מיר, יחד עם רבי יהודה זלצר נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה".
בתזכיר ההיסטורי קוראים הרבנים לרבנות הראשית של בריטניה לפנות בדחיפות אל ממשלת בריטניה ולפעול למציאת מקום מבטחים לתלמידי ישיבת מיר הנמצאים בשנחאי.
במכתבם מספרים הרבנים בפרטות על ישיבת מיר – מישיבות פולין החשובות, אשר הצליחה להימלט מפולין בדרכים פתלתלות על ידי "נס אלוקי" – "A divine miracle", עד שהגיעה לשנחאי שם התארגנה מחדש כשהיא מכילה כ-460 תלמידים ורבנים.
בסוף המכתב כותבים הרבנים בלשון יפיפיה על החובה האנושית להציל את תלמידי הישיבה בשנחאי, שעתידים להפוך למנהיגי העולם היהודי, ולמצוא עבורם מקום מבטחים:
“At a time when the Jewish People are bowed in grief for their suffering brethren in occupied countries, their thoughts turn to these spiritual and religious leaders, this unified and compact Rabbinical group in Shanghai.
Hope is strong that these will be speedily saved and the latent moral force inherent in these saintly souls will be utilized for the betterment of our civilization”.
בתרגום:
"בשעה שהעם היהודי כואב ומתאבל על אחיהם הסובלים בארצות הכבושות, מחשבותיהם פונות אל המנהיגים הרוחניים הללו, אל קבוצה רבנית מאוחדת ומלוכדת זו בשאנגחאי.
התקווה חזקה כי אלו ייוושעו במהרה, וכי הכוח המוסרי הגלום בנפשות הקדושות הללו ינוצל לטובת שיפור וצמיחת הציוויליזציה שלנו."
למעשה, זמן קצר לאחר סיום השואה הצליחו להשיג ויזות כניסה לארה"ב עבור תלמידי הישיבה, ומשם נסעו רבים לארץ ישראל ושם הוקמה הישיבה מחדש, ונעשתה לאחד ממוסדות התורה המפוארים והגדולים ביותר בכל העולם.
מכתב זה הוא זכר ושריד לפעולותיו של נשיא הישיבה הגר"א קלמנוביץ, אשר הפך עולם ומלואו כפשוטו, להציל את הישיבה ולחזקה לבל תימוט.
[ניו־יורק, תש"ג/תש"ד 1943/1944 בערך]. [2] דפים מודפסים באנגלית, עם חתימות בלועזית של רבי אברהם קלמנוביץ ורבי יהודה זלצר. גודל 21.5X218 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים.
– – – – – – – –
למכתב הרבנים צורפו (ע"י סיכת מהדק מקורית) שני מסמכים נוספים:
1 – העתק מכתב מראש ממשלת פולין הגולה ולדיסלב שיקורסקי (שמת חודשים ספורים לאחר מכן) אל הרב הראשי לבריטניה רבי יוסף צבי הרץ, בה כותב על הפקודות הקפדניות שקבע, לשליחת היהודים משנחאי למקום בטוח, ובפרט לשליחת תלמידי הישיבה שם בשל היותם "המדריכים והמנהיגים הרוחניים של היהדות" (בתרגום חופשי). מתוארך: 1943.
2 – טלגרמה מראש ממשלת פולין הנ"ל אל רבני אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה, ובה מצהיר כי הממשלה תעשה כל שביכולתה על מנת לסייע להעביר את יהודי פולין הגולים בשנחאי למקום מבטחים.
– – – – – – –
ישיבת מיר בשנחאי
נס ההצלה
נס ההצלה הפלאי של ישיבת מיר בימי מלחמת העולם השניה הוא מפלאי הבורא יתברך.
בשנת תרצ"ט נמלטו בני הישיבה לווילנא, ולאחר שהות קצרה הורו שלטונות ליטא שעל הישיבה לעזוב את וילנא. בדרך פלאית נתן הקונסול היפני בקובנא אשרות כניסה (ויזות) ליפן, וכך יצאו בני הישיבה יחד עם ראש הישיבה הגר"ח שמולאביץ ברכבת הטרנס-סיבירית ליפן ומשם הוגלו לשנחאי שבסין. שם שהתה הישיבה חמש שנים רצופות.
לכל אורך התקופה פעל בארה"ב נשיא הישיבה הגר"א קלמנוביץ בכוחות אדירים להחזיק את הישיבה בחומר וברוח, והפעיל קשרים דיפלומטיים ענפים לשם כך. כל זמן קצר שלח לישיבה עוד סכום נוסף שגייס, סכומים המצטברים לכדי סכומי עתק.
תחת הנהגתם המופלאה של ר' חיים בשנחאי ושל ר' אברהם באמריקה – חרטה הישיבה בדם רוחה את אחד הדפים המזהירים ביותר בספר תולדות קיומן של הישיבות.
– – – – – – – – – –
'מציל התורה של דורנו', כך כתב ר"ש עלברג לאחר פטירת הגאון רבי אברהם קלמנוביץ (תרנ"א-תשכ"ד). מיום שהחל לכהן ברבנות ראקוב בהיותו בן כ"ב שנים ועד מותו, היו חייו שרשרת של הרבצת תורה ועסקנות ציבורית למען בני התורה, הוא היה איש סודם של החפץ חיים והגרח"ע גרודז'ינסקי והגדיל לעשות בפעולות הצלה בימי מלחמת העולם השניה, למען ישיבות ליטא ובפרט עבור בני ישיבת מיר בשנחאיי.
בשנת תרפ"ט החל לכהן ברבנות בטיקטין, ועם פרוץ המלחמה נמלט עם בני ישיבתו לווילנא ומשם עבר לארצות הברית. לאחר המלחמה הקים את ישיבת מיר בארצות הברית עבור בני הישיבות הפליטים.
